A regarder derrière   
 la véranda de l'abri coutumier  
 les fleurs de mémoire piquettent    
 le chaume des champs.          
  
 Qu'importe le temps qu'il fasse    
 les feux passent à l'orange   
 élargissant le présent  
 hors passé et futur.        
  
 Il y a de l'électricité dans l'air    
 entre les pylônes du barrage    
 qui ne prêtent pas à rire    
 juste à friser les poils sur les bras.        
  
 Les neurones plongent dans la chair    
 il fait froid    
 les articulations se grippent    
 la carriole grince.        
  
 A l'expir    
 conserver un peu d'air    
 permet la remontée    
 vers les pâturages d'en haut.        
  
 A trop fendre la bûche    
 l'éclat de bois saute sec    
 sur le sol détrempé    
 par l'orage de la force pure.        
  
 Il est des jours comme ça    
 où du fond de la terre    
 montent les reflets de nos entrailles,    
 גריפשוט יבש במישור השטוח.        
  
 ימין תחתון    
 נגד הסוללה    
 la pierre plate des origines enlevée    
 ללא עקשנות קיצונית.        
  
 עולה מהחזה    
 האיבר פרץ את הכספת    
 מהחצוצרה העבה שלו    
 מעלים את האבק.        
  
 היה צריך לשמור על המראה החיצוני    
 להתגנב מחדר הווידוי    
 לגלול באנר ברוח    
 על חצר הכנסייה.        
  
 יונה חוצה את השמים    
 ואז שנייה    
 צורת הזוג     
 sous lה dais du printemps.

 מקשטים בזרדים    
 הכניסה למקדש    
 להיות הלחם והיין     
 d'un avenir initié.        
  
  
 740