שירה מגדלת את המילים אל הסרק הרב-צבעוני נקרע מהחידה של עצמו היא פורחת ושותקת היא מנופפת גלילי קצף Elle s'amuse התעללות תחבולה היא מתמזגת היא עושה ריקושט היא מגחכת היא צוחקת צהוב בלי להתכחש לעצמך היא פותחת היא מציעה היא לא יכולה להיכנע לסדר שנקבע היא משתטה היא אנקרט לפי שבריריותה הקיארוסקורו של המבטים הסוערים הארגון שלו בלתי פוסק היא חופש היא מזהה היא מנקד היא כורעת מול הפעוט היא מרחפת מעבר לראוי אי אפשר להסתפק בעקמומיות הזמן היא נופלת מהסולם הנצח של ההתחלות היא מכתירה את ילד הרחוב בצמר האפיפיור במלוא הגז היא צוחקת על הניואנסים הוא מכיל את הטרולים והשדונים היא מקימה קלווארי עם ליטוף של נוצה היא מגלמת חצאי מילים המשש היומי היא להבה שנבעה מרשרוש הקרפ היא שקטה ואז להיות פיגור היא נמלה למרר את המציאות היא ציקדה בזכות יכולתו להתפעל מהדאגות של המחר ברוחות חזקות לאבד שיער זה מסלול חולי ליד הים Sur un vélo bringuebalantהוא נבנה לאורך הדרך נודד להיות אל L'herbe folle des no man's landהשבחת הניצן באביב לאורך הדרך זה אוסף פסולת הוא ממחזר פלסטיק על שאגת צינורותיה הגרונית Elle orgue le cervidé aux bois du Royהיא מוזיקה ואם הלילה יפתיע אותה היא הופכת לתולעת זוהר בקליפת הביצה זה מגיע לשיא בנקודות השעיה של סוף החיים זה מדלל את גוש החרטות אל Qui de fleurs vêtueעמוס את עליות הגג ברגשותיו הופכים לחייך לאור יום אולטימטיבי היא נסדקת ומקפצת גם מראה וגם ניסיון יושב על עץ המאסטר לצפות בעקבות חיים מתחת לטחב היא סנאי חי ומהורהר מול המלכודת של שקדים יבשים היא חובה מלפני ועד אחרי מחוץ לצל בטוח חשוף לשכרות צורבת פרשיות חזון היא שלג בשמש מוטת כנפיים חומה עם כנפיים ענקיות היא מתגרדת בבכי מדהים Le cristal infernal מנגינות חסרות גיל היא מדגמנת מליטופי השיחים שלו תווי הפנים של האב הקדמון היא מרימה את מסך המוהל מעל ערפילי הבוקר.זה פגישות מתחת לאצות שהביאה הגאות היכן שריח הפירוק משגשג מחיידק להתחדשות צעקת הקהל לעבר הבדידות והדבר האחרון לתעלומה.היא הייתה ותהיה אשתי המוכרת חזן הלילות המתאדים שלי מא מרחק הכישלון שלי מבין חצובת האלים לחפור את חוסר ההיגיון מושתק בנפש אז הוגש גדל בצל שמש ללא דם המצח שלי חגור בהזעות האחרונות.Palme sera la poésie du retour à l'espritמהאצבעות הקהות שלי הייתי מפזר את כדור הארץ חרק יטפס על הציפורן זריז וחסר מנוחה . זה יהיה בבוקר . 224
על המסך הלבןEn sortie de scèneLe Barbare arrache la gaine dorée de l'idole .מתעלמים מהמזימות הרעילותIl peint et dépeint le processus de créationÀ grandes lampées désirantes .זה סדוק את התפרים של התפאורה ,Inconnaissables limitesDe la piété mise à nue .נרתע מהמים העולים באיטיותIl intériorise le regardJusqu'à l'hallucination .אבני השביל חורקות מתחת לרגליו ,L'herbe libérée rayonne de photons ,Les bourgeons pulvérisent leur pollen .השלום הכוזב Arbore son ventre aux syntaxes suavesSur fond de perspective échappée.נחיל הנוכחותFait tâche de sangSur la toile des commencements .השריטות הקדושות נסגרותSous le souffle du pinceauSans que l'encrier se renverse . עלה במעלה שלבי הסולםLe Cadre noir des nuits traversières ,Ce chercheur d'équilibre .223
שר המלחמה הופך לנסיך השלום .נושאת כפל הדבריםהוא מספק את מתבודד האור בקופסת החלומות .מטיל ספק בחזון שלוהוא שם מצמוצים על הגזע שלו .הסיכוי המקובל לכתם חושף כחול סתום .זה מזרז באופן בלתי מורגש את נפילת המערב .הוא מתמודד עם גודל המשימה שלפניו .הוא חוצה את הרשת של המרחב השמימי .על קצה העולם ,במנדה של בית המלאכה שלוהמחווה המעצבנת שלומאלף את התרוצצויות .זה אנשי מנהיר .לפעמים עייףעיניו הלא תואמותלהפרות את עצלות הנפש .יש דיגיטלי נלהב המוצב לאוגנים של המנעולים .הוא שומר מגדל השמירה ,immobile en son attente .הוא חותם בחשאי בעווית של מלחמת שווריםדרך דברים שנאמרו .הוא עורך הדין הבלתי גמישחופש אינסופי של שילובים .הוא פותח בגרזןהתברכו פעמיים בהגינותו של המלאך .על הפנים השכולות משבר המראההוא הוונדל הנלהב של דרישה ברברית .הוא מחזר אחר יריקה הלבנה של הדמיון .על פניו הפנינים של נציץ עלובשוב ושוב הוא משפיל את צחוק האטומים .הוא מגלה את האפוקליפסה ,שֶׁלוֹ , הנביא בעיני וויאנט .הוא מציע את פניו לאינקוויזיציות אסתטיות שֶׁלוֹ , l'artiste des pleurs immédiats ,הגרעין בהמתנה .ואם המגלהבפלטה המשובצת שלועוקב אחר חשכת האור,בְּמַהֲלָך , הכל נדלק ,עיני נץ ,לנשימה השחורה של ביזון המחשבה ,כמו לבו של היפהפייה המובחנת ללא דופי ,כמו שוליים של מחברת מלוכלכת בדם .התריסים נטרקים ,צירוף הדואליות מתפוצץ ,un éclair de vie clame l'éblouissement de la présence ,האבק רוקד בקרן האור ,tout se rejoint d'une amble véritable .עוזבים את מערת המשוטטיםהוא נכנע לקרש הזינוק של המשרתיםשֶׁלוֹ , כוהן היציאות מהגלות . ( לאחר עבודה של JC Guerrero )
222
