מהנחל ועד שירת הציפורים מהדהד את ההרים כל כך עדין כל כך שביר העלייה הזו כלפי עצמו באבק של אורות פיות פתוחים אנחנו נלך ההילה הלבנה של הבוקר מנחה את הרועה יד פתוחה ממי ייקח את זה הילדות שלנו בין הסלעים בעובי של צמחייה מאשר סבבה של סוס יחנך שליח של הבטחה אחרונה לפי זמן מנחות של מילים גלויות על מפתן הנפש לשון האחו הקטנה שלי החבר המתוק שלי של היער חוסר ההיגיון שלי במיטב יום ראשון ליטף כל כך הרבה פעמים בלי לשבור את הקרניים ומה עולה שתיקת התפילה.
