חלל כחול אוהב חרוזים בגוף ואפילו באינסוף מקן הדברים הרכים בלי פגיעה שִׂמְחָה לפרום את ערב הימים עם מעבר עננים. כחול אימפריאלי אמון במה שבא בלי לחכות מבלי לכופף אותו לרצונותינו במה שעולה אָדִיב בלי שזה יסביר עם תחושת החוסר הזה האור שלנו לכולם. כחול לבן כחול ב-sa cohort d'anges פתאום מנחם זה כמעט כלום בטלטלה הזו שגורם לנו לפתוח מחוץ לטווח ראייה פיראט נשמה בחיפוש אחר פלאים שהלב מפקיד בחברה טובה. 647
מגובה אל הקיר
בקצה ללא מוצא של rue Gignoux
הוא שרט את האבן
de ses ongles en sang.
הוא נפל
לפני שהעפרוני מסיים את הטריל שלו
עם הגבעולים הארוכים של חיטת הדורום של פעם
גבעולים קצרים ואחריהם אוזניים כבדות.
הציפורן בין השיניים
הוא רק נזכר רגע
צרור אוכמניות של נוג'נט
caressé par la houle .
מחשבות בוערות כיספו את כובעו
ועיניה הופכות לבנות
מוצע לכולם
הבזק של חיוך תמים.
במבוי סתום rue Gignoux
כורע על ברכיו על החומה הפדרציה
מגרדת את האבן באצבעותיה המרוסקות
היה מבול של חושך שממנו עלה האור.
646
אנחנו הולכים שוב ושוב על מדרון החופים מהבוקר עד השקיעה. מרחוק תקום התחייה יהיה צחוק בגן חבצלות המים יהיו שלפוחיות מתחת לעיניהם של צפרדעים. השמש תזרוק את הזינוק האחרון מול הגשר החלופי קצת שפתון לנקות את נשיקת העננים. נסתכל אחד על השני חיוך מתחת לקוליס הפטל הכחול של העיניים יארגן את היציאה בבוקר הבהיר של היום האחרון. הפנים נסדקו מהקשקושים לקפוץ מעץ לעץ מגששים סירופ מייפל של סבתא. אל הנהרות מי החג כבו יזרום חזרה דרך מכסי הביוב בלי שהרגש יצטרף. למתן את הדחפים שלך בואו נשאיר את המקום נקי עבור הירושה הפסקת כל פעילות. כמה שניות מספיקות לחיות לנצח להמשיך ללכת מתחת לענן הצלול של הרוח. החיים אף פעם לא מפסיקים אין מוות נצחי בצד השני של מחיצת הנייר היעד של חיים אחרים בחיינו. 645
בשעות העשירות
תלונתם של הזקנים
הוציא אותנו בימי ראשון
הליכה לאורך מדרכות אפורות.
קראתי בסדקים של הזפת
מראה הצמח
החיבוק של ישויות
מחוץ לחלונות השקטים.
העור שלי היה ורוד
שפשופים בברכיים
קרום בשפע
לאבק היה ריח טוב אחרי הגשם.
המכתב הזה
je l'eus en main
ולא עשה כלום
באנונימיות של בקשות.
לקחתי קצת שרף
לכסות את העיניים של בובות
הרוח הרעידה את העצים הגבוהים של היער
היו טיולים תכופים לאגם.
ככל שהזמן עובר
קמטים בעור
החושים כולם לשימושם
להכשיר את ההפסקה.
644
בתים
חצר אחורית
עִיר
כְּפָר.
בתים
בלוקי בטון
של לבנים
מעץ.
בתים
מילדות
חוּפשָׁה
גיל ההתבגרות
היום.
הכל על גבעות
אל ענני הנפש
ושתקתי
לאורך הדרך
להניח את הצעצועים שלי
פעם אחרונה.
הרבה פגזי אי
ריפד את קופסת הלכה
המגירה הייתה מלאה בקפסולות
מכוניות הצעצוע נסעו על הלינו.
היו רגעים רכים
של בדידות
שניים עם אחות
בחזית הבית
השתוללות של יונים
ואל תעשה את זה אל תעשה את זה אמא.
הפרנדול עלה
הדפס סיני שמח
עמוס בערפל
נקיקים ועצים
אל האור
אור של נישול
אור של פלומה וגבס
מתכרבל כמו עשב
autour de la barrière des limites.
נשימה רדפה אחרי הכתיבה
ביתן דהוי בקצה היער
ראה נכנס האיש הדחוי
הכרת תודה יכולה לבוא
בפליאה מול דלת הבלתי נראה.
643
לשבעת ההיבטים של פרוטין
הצטרפנו לענן חלב.
עם עיניים בהירות בבוקר
אבקת פיקסי.
לצפרדע ההרפתקנית
ויטראז' של שחר.
עם צדפת פנינה
לחרוז בלי אבן.
בחיק הסבתות
הפנים של אזוב קטן.
א דה פרוטין הביט בו
כבר לא חשוד.
היבט שני
שלושה יוצרים זוג.
היבט שלישי
טריפנוזום שינה.
היבט רביעי
quatre à quatre virer de bord.
היבט חמישי
פנה מערבה.
L'aspect six
הוא שורק בחצרותיו.
L'aspect ספטמבר
ידע כל כך הרבה דברים
שהוא עלה לנסיך העננים.
היבטים
Habeas corpus
המילים שלי
הפסיפסים שלי.
Mes glottes d'août
n'arrêtent ni le maigre ni l'huître
בחברה טובה
aussi
סוביניון בירכתיים
נכנס לנמל
בקשות קולינריות
בנונשלנטיות
אופניים
מהחוף
לא נטוש כלל
דרך היער
בלי לצלוע
החלקת כריש
סנפירים מבריקים
דגל הים הפתוח
משקפי שחייה
וציפורן משורר בחור הכפתור.
לשבעת ההיבטים של פרוטין
הצטרפנו לענן חלב.
642
האדמה עישנה
en sortie d'averse.
הנפיחה פיצחה את השוט שלה
על חלוקי הנחל המצלצלים.
המגדלור של מבט
סגור בלילה.
האב לואיס מקטרת בפה
הגיע לכאן על ספסל ההמתנה.
דשא מלוח רטוב
כבל את פרסותיו בכוכבים זוהרים.
תריס נטרק
פאבי ליד החלון שלה.
קרני אור
פזר את הים.
הקשת בשבעת הצבעים
עלה באופק.
זה היה ראוי לשיר
l'abbé prit son violon.
ופאנט אהבה אותה
ישר מתוך תפילה.
641
אצל מיילן
ווי מעיל כבדים
on poussait la porte d'une main ferme
pour entrer en gargote.
Ça parlait fort
כולם עישנו
על ספסלי עץ
des formes s'agitaient.
האש הייתה שואגת
הקיטור עלה מהקלחת
האור התנדנד
les ombres dansaient.
ואז זה שר
קבר
מתחת לקורות
où séchait le hareng.
קולות ממעמקי הזמן
לגרד את הבטן
שרטה את המכלול
des hommes de mer.
אישה
משולחן אחד למשנהו
מכד אבן החול שלו
servait le rire et le boire.
640
ימית הייתה בת שנתיים ופנים יפות מאוד. היא פלטה צלילים מוזרים בועות רוק מקושטות. פרסותיו נגררו מעט גדול מדי בשבילה. מאחותה הגדולה הם עברו לרגליו. והחיים התנהלו חלק בקוטג' הסכך העבה. אם נמשוך את המנעול זה היה בשביל הכיף. אם הדלת נשארה פתוחה זה היה יפה. ואם הגשם כרסם את מפתן הדלת העיניים שלנו נצצו. הייתה אהבה באח וריחות טובים של דגים מבושלים. כשהאב חוזר התיישבנו לשולחן. וכך זה להתעסק עם מילים טריות. 639
זה דרש הרבה אומץ לעלות מהנמל המריצה המלאה בסלים מכוסה באצות. הגלגל החליק בפינות אבני ריצוף אחים ואחיות לצידו בערפל הבוקר. הרטוב היה קרוב המפתחות הצבעונייםס של הקנבס חסר ההיגיון הזה שהרוח פרשה. קֶצֶף הרבה קצף להתפוצץ לבועות דקות מתחת למברשת של רולנד. ואז מגע של שחור בא להכות את המסגרת מעבר קברניטי של זיכרון חי. על קצות האצבעות לחש לזקן את הפרידה בערב מכסה המנוע משוך מטה מעל אוזנו החתוכה. 638