מהמם
התהום האפלה
הגל הגיע
עוצמתי וחם
למחוץ את האשליות שלנו
בתחתית האברס המרוסקים.
הכל היה גדול יותר
תפילה נסע בסירות
הגל היכה את הפנים
היה על הגשר
מאשר חוטים סבוכים
ושונית מקשקשת.
מתי מהשמיים
מקפיץ את קרן הוולרוס
היופי תופס אותנו
לשפד אותנו
בסחרחורת של תחנונים
הרגע המשוער של חוסר תשומת לב.
זהב ואור נשפכו מטה
יחסים עם הכלל
אצבע הבדידות לראיה
בחמישים השואגים
קורא לנו לחזור לעבודה
כל כך הרבה אהבה לתת.
543