ארכיון קטגוריות: שָׁנָה 2020

מיצ'קולציה של דברי חסד

Mâchicoulis des mots de grâce  
à la porte principale du tourniquet des émotions    
font font font les petites marionnettes    
sous le dais parfumé des jours de fête    
à bercer l'enfant doux.        
 
Il est des escapades    
que l'on doit faire    
et que le temps érode    
flegmatiquement quand passent les cigognes    
sur la plaine neigeuse.        
 
Mille fruits d'or tombés pendant la nuit    
rassemblent les journaliers    
pour un jour enfreint de mélancolie     
mon âme ma sagesse    
l'impeccable épée des recommencements.        
 
J'avoue prendre gîte    
chez mon ami le poète    
à l'univers courbe    
quand monte du fond de la vallée    
la brise de l'esprit.        
 
Je muis je muis d'amourette    
au creux des vagues au souffle rauque    
galets contre galets    
que la voix des volets vole    
heurtant la pierre en cadence.        
 
Puissent les pas sur les dalles
casser de puissante manière    
le code des habitudes    
et proposer au pilori    
la remontrance éberluée de nos enseignements.        
 
Il n'est de sang    
que la poussière    
fine résille sur le sable des arènes    
quand passe la bête    
aux flancs de banderilles et de suint mêlés.        
 
Revenir    
sage    
au bord de l'onde    
entre la couronne d'une ronde      
et le baiser de joie.
 
651

פנקייקים במחבת

פנקייקים במחבת    
קש על הקרקע    
ידית עץ    
וקערה    
הם אנשי העזר של סבתא.        
 
יש משהו לכל הגילאים    
בתהליך    
צעדים קצרים מדי    
וטיוטות    
מה נראה שהם לא יודעים.        
 
אתה צריך להגיד לעצמך    
לתת לחיים לשלוט על החיים    
ושהיא עוקבת אחר דרכה    
הימנעות מלהיות    
הדחיפה הזו החוצה מעצמו.        
 
האצבעות יכולות לרעוד    
בעיצומו של החורף    
המעיל של החוגג    
לעלות לגן עדן    
לפני שמתגלגלים לבור.        
 
מוריד את הכובע    
רבותי האמונה    
בספרנית של הרוח    
לרקוד על רגל אחת     
גחליליות ילדות.        
 
 תמונה של לוס ג'רארד
650
 

Le baiser du silence

Sur l'œil cerclé de jaune    
je pose le baiser du silence.        
 
Sur la vastitude des offres d'amour    
je retiens le rot de l'ego.        
 
Sur ton front hors toute pensée    
je fais croître le rameau de paix.        
 
Sur le toit des villes grises    
les fumées sont des reflets d'espoir.        
 
A la porte des demeures    
j'éprouve le courant d'air des rires.        
 
De ceux qu'on a aimé    
j'accueille l'œillet du souvenir.        
 
Chaque seconde écoulée    
a son chien sage à sa longe attaché.        
 
Un soir d'hiver    
les yeux couleurs de fruits mûrs    
j'apparaîtrai    
על אדן החלון    
chouette effarouchée    
impudente dans son langage figé    
la plume vibrante    
à conter l'histoire 
d'une cabane aux planches de bois    
que l'hiver attendait    
de ses flocons de neige recouverte    
tel un grand cœur    
au matin du saut de l'ange.        
 
 
649

Des trouées dans l’azur

Des trouées dans l'azur    
formes blanches    
dans les allées du château    
plane le balbuzard    
sur le cri des enfants    
au passage de l'attelage    
faisant crisser le gravier.        
 
Marbre et albâtre associés   
pelisse sur les épaules 
l’Éléphantine trottine    
au gré des amours    
que la mousse de la mare altère    
souvenir désuet     
où nous fûmes en présence.        
 
Fulcanelli ne retint pas sa pensée      
et pûmes à déraison    
passer en pâmoison    
sans permission    
porter haut et court    
la fracture menue en volupté    
de cet échafaudage assuré.        
 
 
648
 
 

חלל כחול

חלל כחול    
אוהב חרוזים    
בגוף 
ואפילו    
באינסוף    
מקן הדברים הרכים  
בלי פגיעה    
שִׂמְחָה    
לפרום את ערב הימים    
עם מעבר עננים.        
 
כחול אימפריאלי    
אמון    
במה שבא    
בלי לחכות    
מבלי לכופף אותו לרצונותינו    
במה שעולה    
אָדִיב    
בלי שזה יסביר    
עם תחושת החוסר הזה    
האור שלנו לכולם.        
 
כחול לבן כחול    
ב-sa cohort d'anges    
פתאום מנחם    
זה כמעט כלום    
בטלטלה הזו    
שגורם לנו לפתוח    
מחוץ לטווח ראייה    
פיראט נשמה    
בחיפוש אחר פלאים    
שהלב מפקיד בחברה טובה.        
 
 
647
 

מגובה אל הקיר


מגובה אל הקיר
בקצה ללא מוצא של rue Gignoux
הוא שרט את האבן
de ses ongles en sang.

הוא נפל
לפני שהעפרוני מסיים את הטריל שלו
עם הגבעולים הארוכים של חיטת הדורום של פעם
גבעולים קצרים ואחריהם אוזניים כבדות.

הציפורן בין השיניים
הוא רק נזכר רגע
צרור אוכמניות של נוג'נט
caressé par la houle .

מחשבות בוערות כיספו את כובעו
ועיניה הופכות לבנות
מוצע לכולם
הבזק של חיוך תמים.

במבוי סתום rue Gignoux
כורע על ברכיו על החומה הפדרציה
מגרדת את האבן באצבעותיה המרוסקות
היה מבול של חושך שממנו עלה האור.


646







אנחנו הולכים

אנחנו הולכים    
שוב ושוב    
על מדרון החופים    
מהבוקר עד השקיעה.       
 
מרחוק תקום התחייה    
יהיה צחוק בגן    
חבצלות המים יהיו שלפוחיות     
מתחת לעיניהם של צפרדעים.        
 
השמש תזרוק את הזינוק האחרון    
מול הגשר החלופי    
קצת שפתון    
לנקות את נשיקת העננים.        
 
נסתכל אחד על השני    
חיוך מתחת לקוליס הפטל    
הכחול של העיניים יארגן את היציאה    
בבוקר הבהיר של היום האחרון.        
 
הפנים נסדקו מהקשקושים    
לקפוץ מעץ לעץ    
מגששים    
סירופ מייפל של סבתא.        
 
אל הנהרות    
מי החג כבו    
יזרום חזרה דרך מכסי הביוב    
בלי שהרגש יצטרף.        
 
למתן את הדחפים שלך    
בואו נשאיר את המקום נקי    
עבור הירושה    
הפסקת כל פעילות.        
 
כמה שניות מספיקות    
לחיות לנצח    
להמשיך ללכת    
מתחת לענן הצלול של הרוח.        
 
החיים אף פעם לא מפסיקים    
אין מוות נצחי    
בצד השני של מחיצת הנייר    
היעד של חיים אחרים בחיינו.        
 
 
645

בשעות העשירות


בשעות העשירות    
תלונתם של הזקנים    
הוציא אותנו בימי ראשון  
הליכה לאורך מדרכות אפורות.        
 
קראתי בסדקים של הזפת    
מראה הצמח    
החיבוק של ישויות    
מחוץ לחלונות השקטים.        
 
העור שלי היה ורוד    
שפשופים בברכיים    
קרום בשפע    
לאבק היה ריח טוב אחרי הגשם.        
 
המכתב הזה    
je l'eus en main    
ולא עשה כלום     
באנונימיות של בקשות.        
 
לקחתי קצת שרף    
לכסות את העיניים של בובות    
הרוח הרעידה את העצים הגבוהים של היער    
היו טיולים תכופים לאגם.        
 
ככל שהזמן עובר    
קמטים בעור    
החושים כולם לשימושם    
להכשיר את ההפסקה.        
 
 
644
 
 

הבתים שלי

בתים    
חצר אחורית    
עִיר    
כְּפָר.        
 
בתים    
בלוקי בטון    
של לבנים    
מעץ.         
     
בתים    
מילדות    
חוּפשָׁה    
גיל ההתבגרות    
היום.        
 
הכל על גבעות    
אל ענני הנפש    
ושתקתי    
לאורך הדרך    
להניח את הצעצועים שלי    
פעם אחרונה.        
 
הרבה פגזי אי    
ריפד את קופסת הלכה    
המגירה הייתה מלאה בקפסולות    
מכוניות הצעצוע נסעו על הלינו.        
 
היו רגעים רכים    
של בדידות    
שניים עם אחות    
בחזית הבית    
השתוללות של יונים    
ואל תעשה את זה אל תעשה את זה אמא.        
 
הפרנדול עלה    
הדפס סיני שמח    
עמוס בערפל    
נקיקים ועצים    
אל האור    
אור של נישול    
אור של פלומה וגבס    
מתכרבל כמו עשב    
autour de la barrière des limites.        
 
נשימה רדפה אחרי הכתיבה    
ביתן דהוי בקצה היער    
ראה נכנס האיש הדחוי    
הכרת תודה יכולה לבוא    
בפליאה מול דלת הבלתי נראה.            
 
 
 
 
643

Les sept aspects de Perrotine

לשבעת ההיבטים של פרוטין    
הצטרפנו לענן חלב.

עם עיניים בהירות בבוקר
אבקת פיקסי.

לצפרדע ההרפתקנית
ויטראז' של שחר.

עם צדפת פנינה
לחרוז בלי אבן.

בחיק הסבתות
הפנים של אזוב קטן.

א דה פרוטין הביט בו
כבר לא חשוד.

היבט שני
שלושה יוצרים זוג.

היבט שלישי
טריפנוזום שינה.

היבט רביעי
quatre à quatre virer de bord.

היבט חמישי
פנה מערבה.

L'aspect six
הוא שורק בחצרותיו.

L'aspect ספטמבר
ידע כל כך הרבה דברים
שהוא עלה לנסיך העננים.

היבטים
Habeas corpus
המילים שלי
הפסיפסים שלי.

Mes glottes d'août
n'arrêtent ni le maigre ni l'huître
בחברה טובה
aussi
סוביניון בירכתיים
נכנס לנמל
בקשות קולינריות
בנונשלנטיות
אופניים
מהחוף
לא נטוש כלל
דרך היער
בלי לצלוע
החלקת כריש
סנפירים מבריקים
דגל הים הפתוח
משקפי שחייה
וציפורן משורר בחור הכפתור.

לשבעת ההיבטים של פרוטין
הצטרפנו לענן חלב.


642