שפריץ של מילים מתוקות
לזרוע את יד הפשוטים.
צמר כבשים
נגד דוקרני תיל
לחתום על הרוח.
מחלום בהקיץ אחד למשנהו
הזכרונות סבוכים
לפי הטורנט.
אין הפסקת אש
חצה את הפור
מאשר מלתעות השכחה.
ידידי האין
שבר את המעגנים
ותפריט אופנתי
בין אבק הכוכבים
שאנו קולטים
הערב
כאשר עננים וירח
לחזור לקרב.
אין עתיד
כי בשירות העולם
כשהגשם יורד
לקשת התשוקות ההיא
להיות נאמן לנפשו.
517
