הגוף שלי מתפורר כמו כתמי אור מחיקת סוף הקורס. אני מאמין בתחבולות של הבלתי חומרי אני נשאר. אני קוצר תפריט טרוט אֱגוֹזִים , שקדים ופירות יער ביערות הנפש. אני מקבל בברכה חיוכים ושפתיים נעות אני עושה מפגשים עדינים שרשרת שניתן לראות בלילה סביב הצוואר. חתכתי את הדשא ואת האש עם ליטוף של לב ונשמה הפלא בתליון אני מרגיע את בטרם עת ולהאכיל את הנשרים. אני מודאג מהשתייכות אני הקשר בין הבנקים אני רואה את השכחה הבלתי נתפסת פרדוקסים ומיתוסים. החיים שלי הם היכולת להאמין בהוויה העליונה בלי שהיום יצטרף. לפני המחשבות המבעיתות אני מציע חתרנות רדיקלית באינטימיות יחידה עם הנרדפים. אין הודעה רלוונטית שהתייחס להחלטתו החופשית כל עוד מבצע המחשה פועל. שוק יום ראשון אינו פתוח יותר דוכנים בהנחה בין גבעולי כרובית נשאר המים החיים של הניקוי. הדף הופך בזהירות אנחנו מטפסים מוקדם בבוקר אח שמש בצרור האינסטינקטים לעבר הזוהר הבוהק של המטמורפוזה. 250
