מרמוט מרגוטון לסובב את החתול בחוכמה כנגד המסילה פרח נוטה קישוטים לוותר על המיותר מתוך זרימת הנביה מעוצב כהלכה של הקולט הצפוף הזה ברציף יבש מאוחסן ברשלנות בזכות הרוח לצבוע את הכסף קוויק על אבן הגיל. 621
מרמוט מרגוטון
ארכיון קטגוריות: שָׁנָה 2020
Puisommiere
Puisommiere היה שמו לשבבי אבנים של הפטיש שלו לפני ההנחה על המיטה האופקית מהקיר ועד הקרוזואה לתת למזג האוויר להיות חם רוח או גשם אצבעותיו התקשו על ידי הכאב שנמשך להיות רחוק משלו. עם ורידים של גרניט להתגבר על כאב פיזי עיניה היו מצועפות אבק ודמעות אתה איש הרכבת מי מאתר לאתר גרר את עליבותו בקבוק אדום בתיק הכובע נקרש מזיעה הזקן הלבן ממילא לאור ערב לצחוק מול האש שהצעירים הכינו. 620
סיבוב פנים
סיבוב פנים בטימפנון של המרפסת הם פירקו את הפיגומים הביא את העגלה עם שוורים גלדים שלום לרועים נשענים על מקלותיהם המסוקסים הרים את העצים המתים בשביל האש עסקי פנים בקעו לשיר הנחל מאשר ההר עם דפנות מיוערות פונה ברוחות חזקות תומך מלפנים החלונות הגנה מוזרה עם דם מעורב בדבש שהסערה לא יכלה להקיף בלי שהמלאכים ילחצו בפעמון בלי ההוללות מי נמס קרחונים חתימה מקוצרת בתחתית העריכה נחטף בשתי ידיים בלי לקצץ מילים טפטוף של שיחה ללא שינוי. 619
הנשימה הצרודה של החיה
הנשימה הצרודה של החיה נפילה חופשית הסלע התגלגל למטה ברעש של עצים כתושים בתחתית העמק עד שטף ההתאמות. עצי האשוח הראו הבשר מתנתק מהעצמות לסתות נסדקות עיניים בולטות בסוף החורף בזרועות הזוג הנשוי בטירוף קליפות גסות חושן המראה את עצם השכמה מנדריקה חולפת מחוץ לדרך מחיקת עקבות העבר. נַהֲמָה החיה נכנסה לאצטדיון להבה מגיעה עד השמיים צועדים על הגחלים הלוהטות של חוסר ההיגיון בסוף הקיץ איפה בדרך כלל צרור עצים מתים הבטיח את העבודה של חיוניות מחודשת. 618
דחיפה אדומה
דחיפה אדומה des calames à l'abordage un crêpe au veston porté à la sortie de l'église. La crème chantilly de la nebbia écarte ses paupières devant le réveil de la rosée aux yeux de laitance douces amandes des œufs de grenouille en bord de mare. L'éveil en coordonnées orthogonales se prend les pieds dans le cordage à cheminer par précaution בתחתית העמק qu'il se complet le temps d'une pause à se pâmer d'eau pure l'espace du matin que le corps ablutionne. Immobile et serein malgré ses moustaches l'encadrement se mire en son reflet. התפשטות les silences sur le marchepied du train. 617
עור גירית ביד
הגיח מבין הסבך
המעיל האדום מאחור
עור גירית בידו
l'homme d'avant-garde.
שְׁפִיפָה
תוך כדי התקדמות בקפיצות קטנות
עיניה הגדולות פנו לשמים
הוא חי את הטבע.
עברה עגלה
גרגיר קצת חצץ
שוט נסדק
הסוס גדל.
עמוק בשאבלי
ההתרגשות הייתה גדולה
בלי בכי
העיט עף.
ואז עבר את אדון הזיפים
החניטה של תמיסות מעושה
le traîne-misère des rassemblements
המופע של הקמפיינים שלנו.
היה צריך להעביר, לברך
לעמוד על קצות האצבעות
דוחפים אחד את השני
כדי להיות שם, על התמונה.
האיש בעל עור הגירית התיישב
מערבבים את האוויר
מחוות מסתוריות
tel un sémaphore en sortie de brumes.
הוא היה חוזר הביתה
לאחר היעדרות ארוכה
בצד הדרך
חיוך רחב חודר את זקנו.
אח גראס גבוה
להיות פרפר התגנבות
הקיפוד היפה שמושך אותי
צבאים וחזירים
עמוק בנשמה
בוא הרוך
בין הפירות האדומים של הגדר
לאסוף את בגדי יום ראשון שלנו
לדרך
למתוח חוטים ריקים
קרפינט כזה על עבודת סוף השנה.
616
מתוך נאמנות למקור
מתוך נאמנות למקור aimer et mourir. Point de sceau en bas de page. Passer le gué pieds nus purifie le cœur. Revenir en arrière ne paie pas de mine. Effleurer le temps étanche les souvenirs. A croupetons en bord de falaise la terre tourne. Remonter la roue de fer aurait suffi. En sandales descendre à la fontaine réveiller la vouivre. D'exil en exil tisser la couverture de survie. Et rire rire par dessus les nuages. Sans accroc à la toile la route est longue. Se sentir accompagné dès la sortie du tunnel. Ma conscience devant l'univers devance les saisons. De l'hiver retenons les réserves de l'écureuil. Au printemps soyons l'ours au sortir de son hibernation. A l'été respirons le vol de l'aigle. En automne rentrons nos blancs moutons. 615
se masquent a demeure
Se masquent à demeure les roulements du tambour sans que nuit survienne Franchit les vallons le son ensoleillé des clarines Volte face des garants de l'oubli sueurs froides du fond du pré monte le chuintement brossé du mufle des vaches Encorné dépenaillé le prude agent des douanes rugit de plaisir Face de lune aux débours des ruines la forme blanche Effronté sans que le deuil paraisse un regard de molle passion La mailloche frappe la peau de bélier pour que les voix se lient Écume et fontaine se rencontrent narines bruyantes les araignées d'eau se carapatent Bisque risque d'une musique folklorique au bric-à-brac de l'authentique Ouvre tes yeux femme l'homme ferme les siens Aux cieux que des heureux la palme raie l'azur Glisser prestement la paresse de l'esprit contre ton sein Un manquement et pfuit la fumée blanche disparaît. 614
Essence magique errance
Essence שיטוט קסום מתי צומת הדרכים אש לוהטת אתה נועל את הנעליים שלך ותחב את החולצה בלי להגיד את זה כאב חד בבטן אתה מחפש צל אתה השמש ברחוק ותשים את היד שלך על הקורה הראשית sans que les cieux pâtissent עצמות לחיים אדומות לעבור דרך החלון מעצורים מיושנים חגורה של אור בתענית להיות אתה לוקח את הגל de plein fouet לא לסגת מכלום la gorge nue תאר לעצמך שאני אוהב אותך ולהיראות טוב יושבים במושב הגבוה עץ הליים מרשרש דבורים הכלב רץ מתחת לסוכת ולהעלות את האבק ברוך הבא ולשתוק נשרף עם גפרור העוף של הנפש לחיוך עם שפתיים לחות להתעוררות של נשמות חופשיות המחשבה שלווה ללוש את הזיכרונות שלך par une déglutition active נשאר טעם הדם בידיים רועדות בעלות השחר אתה תראה את הפתיחה מהדורה מאטר מלא בגליותיו בעקום הכתף שחררה לסיב הסודי התחבושת הדיסקרטית כפתור רק כפתור צהוב קטן להתיר את המושב הגוף החכם שלך אלף חורים être de garde et d'estoc אתה בן המילניום כרי דשא הרים תהיה הכפפה הכחולה של השלט המסתורי פועל מגולם que le doute anticipe החיים שלי החיים הענקיים שלי עם vermeil angelus עם חתך עמוק לפרוק הו רוח גדולה נשימה ללא עייפות les girouettes crient 613
הציפור המתוקה
במחסומי הנפש יש את הציפור המתוקה ללכת ולנשום בנוכחותו. השרשרת מחוספסת כמו נפיחת קרקע se soulevant de l'océan. בלי חרדה ouvert sur l'infini מעבר לחומות ההכחשה. היפה של כרי הדשא est lustrée de fleurs jaunes פיגמנטים ד'אמור. וכשאנחנו מסתובבים sur soi et que l'on touche הציפור המתוקה, עוֹד. ימים כאלה à la volée עמוק בסיפורים שלנו. 612