Elle marche en plein jourla logorrhée ductilepatte duveteuseet peau bouillonnanteelle ombre l'asphaltede sa quenouille d'Arc .Ennemie des perfectionsle baiser des visiteursnoircit le chambranle de sa portebouleversante caverneoù trône le Dieuque son profil aguiche .Désinence d'une substance infrangibleelle monte méditante la colline aux trois potencesaspect hésitant des coutumes de l'espritelle remise le sabre des amantsaux champs des Intouchablesrasantfuligineusel'ombre du néant .283
Ne pouvant supporter d'être en villégiature de la Vérité je m'efforce en face d'une vie mienne de ne pas profaner les tendres et sagaces crinières du chant de l'obscur .
Je plonge et fouille les magnificences de la nuit cathédrale .
J'accompagne les gerbes de terre et de sang giclant hors des tranchées .
Je filtre et laisse passer les pesantes pensées de l'espoir .
J'arrache à la mort ce qui n'est pas né et dresse sur le bûcher des circonstances les grandes rosaces de lumière .
Ombre Cécité progressive Graduellement j'éclate et parsème d'une myriade de fragments l'énigme des jours à venir éblouissement ultime d'un crépuscule à l'orée d'une dernière visitation .
Mains tendues j'implore le vaste ciel et féconde notre terre ultime élan à revenir vers soi éternel retour du pourceau fabuleux vers la source où se taire .
A contrario du mystère du verbe Il y eût l'illumination d'un soleil spirituel Écartement des données primesautières Splendeur reconstituée du désir Sans que la phrase se dégrade .
Mienne est la tâche Au passage inattendu de l'obscurité Eclipse d'une vision première L'énigme s'interpose Sans que négligence fasse loi .
Fort de lumière L'obscur vitrail révèle son envers Martyre devant la porte des anges S'ensevelissent les trésors de l'appartenance S'enfle la transcendance du point final .
Conscience d'être ceriseSouffrir de tant de conscienceSourire du noyau à la pulpeQue me soit donnée l'âmeIrradiante âmeAu sortir de cette déchéanceParfois souffranceEn illusion de tant d'absencesCoagulées au mirliton des afflictionsEn rachat d'une tristesse humiliéePuis vivre éternellementChêne liège naisseur de peaux parfuméesEn sudationTraces de laves pétrifiéesAu soleil qui verse la nuitAu cœur même de la beautéRencontrer l'ours du pays des graminées souplesPuis disparaîtreLa partie saine propagée en épilogueAu filtre du silence . 280
Pensée errante d'une force terre à terre précipitant l'imperceptible de l'action réalisée .
Révolte du fondamental à rendre l'homme plus fort , sursaut de l'évolution , juste perception du pic d'amour .
Ouvrir les vasques du mental , briser l'illusion , craquer l'avant-tracé de nos désirs , paroxysme des morales .
Finie la transmission des choses dites , nous sommes en marche vers l'ère pleine , affouillant la grève des mers refluantes , sur les pas des bâtisseurs .
כדי לא להיקשר רטט לרקוד את האש זרועות פתוחות שקט לשידור כל פעימות לב התחלפו לגלות מדע ויופי עוצם את העיניים התמונות האלה שתוקפות אותנו ללא הבנה מלאה פגע מבפנים מוּקסָם משועבד מחשבה משוחררת בשלבים להרגיש את הנוכחות להשליך את השקר ללא הפשטה ללא פחד בלי שאלה במרץ בהתאם לנסיבות להתמסר ללימודים להאכיל מלחם ומים שמחה פתוחה בשלמות להסיר מחסומים על ידי גלים מפותחים ללא פיצול מעקמומיות תחושת הטוב המופקדת על כולם בשיחה עם אחד של חיפוש וחתימה עם האחר להוריד אותנו מהקרקע בִּפְעוּלָה בפלא לְדַבֵּר בפרטיות לקבל את המובן מאליו כזה צחוק לעזוב לא יהיה מעניין להיות עני בהקרבה עצמית להיות אני ואתה להיות הנשימה תהיה הנוצה שנכנסת דרך החלון .
דמעותכינור נשמהמחכה לידע .אזעקה נגד מי שמשקרחתיכת הזרע הזה .בזרועות נשפך לתוך המאה הזותכתיב טיפשי .דמעות מביט במצלמההעץ רועד .אזעקהנקודת נקמהרק המרחק .בזרועותקר ביסודוהופקד על הסף .דמעות par manque de chaleurג'לי על הקרקע .אזעקהבלי זה מאחורי הגבעה להעלות את השוטרים .בזרועותלעבור את רכבת המכרהque les vélos suivent .דמעותמול המאוזוליאוםלפרוח את השנים המיושנות .אזעקהללא אור או מוזיקהלנפנף את הבאנרים .בזרועותהאפילוג המצחקקהופך לתעלומה .דמעותשל לידה ללא קמטיםtourne la Grand-Roue.אזעקהלחזור לארץ המתיםעשבי תיבול ירוקים ביד פתוחה .בזרועותהעין פורסת את הטבורd'un regard virginal.דמעותכבר שמןהורדת העפעפיים .אזעקהעשבים בוערים מפויחיםבועות כסף מוות .בזרועותחלום הלוויהללא אור ירח .דמעותהריסות פזורותתחת צעדינו העופרת .אזעקהכניסה מוקדמתעם כובע לוגו .בזרועותחגור בחגורה רחבהלרדת במדרון .דמעותבגן עדן השמשהמילים מתנגשות .אזעקה ללא חרטהבשקע האדמות הלבנות .בזרועותבקצה החורלגרוף את הרוח הזו .276
