אספודל ערבה מוקדם
בקצב של סוס לבן
אני מתמהמה וחותם את הרוח
אבות הנשימה .
שלג אביבי באספקת הסמפור
מתעוררת השקופית בעלת השם
ל-Caravaggio של ייסורים
המומנטום של השתיקה .
מסותת דק על ידי קרן הציידים
הדשא מתכופף
במסדרון של סלעים מבריקים
הרוח עושה צעד ריקוד .
ליד הנחל האוהל הלבן
דרך ימים ולילות
להעביר את ציפור הזיכרון
דוב ריק קולי מברך .
היד שלי על הכתף החשופה שלך
גיזת שמש הבן המנוח
אתה טיפלת בטרמינל דג
על הביצית להפריה .
בשביל במלואו
מנותקים מהגב
נולד מחדש לבד
להתייחס ללא פגע .
274
La présence à ce qui s'advient
