אני מחזיק אותך אתה מחזיק אותי על ידי הזקן ורק להחזיק את הרוח וכדור זהב מתגלגל במורד הגיא vers la cupule des origines. אני חולם להחזיק אותך על ידי הזקן בזמן שאתה ישן אדם מתפוגג לתעלולים נשכחים ללא תמיכה ללא נתיב. המעשה החדש מגיע הילד הקטן חולם בבטן אמו והשאלה כבדת משקל לשכב בריק לא היה שווה כלום מְצַמרֵר מאשר להסתכל אחורה. La boule d'or plonge הקצף מכסה אותו קול צחוק מצטבר לרכוב על סירי ענק l'enclume sonne le dernier rappel לשבור את סדר הדברים. 442
היום בלילה
לפני שירי הילדגרד
מגדל שמירה נטוע בעשב הפראי
קורט מלח תוך כדי תנועה
כנגד גוף החזיונות.
הכרכרה נוסעת
על השביל הסלעי
נקודת המשימה של פרספקטיבה.
רק יד מושטת
שאצבעותיו שותקות
כאשר מגניב
שמלות פרחים של שושבינות
של צחוק מוכל
מול הזקן עם ערדלי הרוח.
441
L'Ouvert en soi en moi
l'Ouvert pour l'autre
l'Ouvert à l'autre.
Retournement des yeux
coquillés au reflet de la libre issue
par les yeux de l'animal.
Dès l'enfance
nous fûmes sur le parvis des apparences
le support des remontrances.
A écrire le plein et le délié
de pinacle en chaire sermonnante
à remonter la pente.
Et puis le jour fût pure essence
et les fleurs s'ouvrirent
appel tambourinant des ménestrels.
440
L’étrave des murailles
dans la douve profonde
inscrit la Certitude.
Ce qui paraît certain
c'est la Mort.
Le Nouveau est toujours incertain
un tout petit nouveau fait davantage que l'ancien
il est capable d'extraire.
439
As-tu vu le vent venir
et la fleur s'écarter ?
Si le vent recule
la fleur ne perçoit rien.
La fleur marche sur l'air,
non sur la terre,
la fleur marche sur le rien.
438
De monter vers l'aiguille
précède la descente en abîme
la collerette sage du barbu de l'oubli
courbure d'une main
mon âme fleurie
sur le rebord en fenêtre
signe d'élans
de pas dans la neige
à regarder se dépouiller
les branches de leur manchon de miel
chute lente mais néanmoins audible
menus sourires s'époussetant
le bras tendu vers l'horizon
qu'appelle le soir venu
le trait de lumière
annonçant sous la porte
le retour des oiseaux
vers leur niche nocturne.
437
צאו מהמים
להיפתח לנוכחות
תחשוב למה להיות שם
להבין מה קורה
אל תבלבלו בין ההרגשה לבין מה שיש
להקדיש את חייו לגיבוש נוסחאות בעוצמה גבוהה.
משרת חסר תועלת
לעשות את חובתו
על ידי האכלת הקטנים
להגן על התינוקות שלה.
החיים מבקשים משהו אחר
החיים דורשים אהבה
אז אני אוכל אהבה
והלב שלי מתחמם
כי אהבה היא אוכל
אהבה היא רוח.
הפוך למשרתו של המשרת
רחם על המאסטר שלא הבין דבר
מגיע הזמן לחרוג מהחובה
לצאת מהמוסר
לשנות דברים מלמעלה למטה
שם גאווה
שם את הכל יכול
להיות קל מאוד קל
מול הרוח העולה.
כך,
בא ממה שהיה
כדי להיות שוב
בבואו של מה שיבוא
הטוב בדברי הרוח.
436
עם רדת הלילה Quand le vieil océan racle les galets. כן אני מסכים D'être de mots démuni Devant le vol ultime D'avant la raison. הליכון עקשן D'arbres et de pierres sèches constitué La mer devant soi Être vertical À l'appel du dernier regard. לא שיכור Juste cette douleur à la hanche Stigmate du dernier combat. אני מצטרף לפירורי המשתה Disposées tôt matin. 435
על פני המתוח
להעלות את הסיבה הירוקה.
כשהחשוקה חולפת
הזכרונות חוזרים.
התזה של הנחל
משקף דירוג ריבוני.
בכחול השמים
הגזרה העליונה.
רוח הבוקר הקרירה
לכופף את צמרות העצים.
שתי אצבעות מונחות על האשנב
כדי שהאם המתה תחיה.
שאגת המטוס הצרוד
להעלות את התמונה הכהה.
התריס חורק
תצטרך לקום.
רגע מפואר בטקס הענקת הפרס
כשהמדרגה כבדה לעלות לבמה.
431
המלח הוא שעושה את זה
זה מה שעושה אותי
זה שלי בשבילך.
עוברים את הפריקסה של זרזירים
לציוץ האינסטינקטים שלנו
מחאה
ו-pffft !
ללא קדימות
בשר נא
לתפוס את ידית הכלי
להכות את הברזל
בעין הקיקלופ.
הוא כועס
שאמירת יתר מציתה
כשהרוח הרעה נושבת.
433