גמישות מוזרה של זמןבמזג אוויר מושלגבגן הירקמשך הזמן מתרכך.הכינורות מונחים משםעלים שנפלו ואספוכי חתול כבר לא יוצאעל קור הלוחות.ערניים זה לזהמרחנו את הידייםעל הגזע המחוספס של עץ האשוחחובה על אחווה בין-רגרית.זכוכית צבעונית דלינשפך לשני הנהרות שלוחיים ואהבההמארחים של המקומות האלה.שום דבר שעושה חייםמתחת לעלים של עצים גבוהיםלהקיף את האנושותשל טיפוס בעלייה.בוא נחשובעם בשר עולמנולהארות הקרובותבארץ המדע שלנו.בואו נמשיך לרדת גשםעמוק בליבנוכך שהאהבה שולטתעד סוף הימים.מפגיש אותנו בהרמוניהבואו נהיה לחם וייןמעשי חיינופנה לכיוון "לדאוג". מממלכת המינרליםלהפיק חופש מאנרגיהכך שעל האש על ידי חיכוךהאש הסולארית של נפש האדם מתערבבת.בואו נהיה המודיעין של ימינומכל הצמחיםכך שממלכת הירקותלהפנות את עין הלב לשמש.להיות בחיפוש אחר צלילותבואו לאמן כלב, לְשׂוֹחֵחַ, סוּס, פיללכוון את חמשת החושים, יצר ורגשלקראת אינטליגנציה נפשית.איש ואישה טוביםבעתיד לבואבואו נהיה החדשהבניחוח של יצירה משותפת של שלטון.
( פסל מאת מרטין קואנט )
691
